יחזקאל, פרק מ״א, פסוק א׳

ההתקדמות נמשכת פנימה אל החלל שמעבר לאולם, כאשר המודד וַיְבִיאֵנִי אֶל־הַהֵיכָל כדי למדוד את פתח המבנה המרכזי. תחילה הוא וַיָּמָד אֶת־הָאֵילִים, שהן מזוזות שער ההיכל שנקראו כך משום שהיו בולטות כעץ. מדידת עובי המזוזות, שהיא למעשה עובי הכותל המפריד בין ההיכל לאולם, העלתה כי המידה היא שֵׁשׁ־אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ־אַמּוֹת־רֹחַב מִפּוֹ. מידות אלו קשורות גם אל רֹחַב הָאֹהֶל, שהוא המשקוף העליון והכיפתי המאהיל על המזוזות, או רוחב האולם עצמו. חלל זה המכונה אוהל מתאר גם את אזור הביניים שנוצר בין הדלתות הכפולות של הפתח, והיווה רשות נפרדת בעלת קדושה ממוצעת הנמצאת בתווך שבין קדושת האולם להיכל.