ההתקדמות אל תוך המקדש ממשיכה פנימה אל עבר הקודש, אל החלל הפנימי שמעבר לאולם [ביאור שטיינזלץ]. המדידה מתמקדת כעת בפתח המבנה המרכזי ובמידותיו.
המושג אֶת־הָאֵילִים מתייחס למזוזות ולכתפות של שער ההיכל [רד"ק, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. על אף שהמזוזות היו רבועות, הן נקראות "אילים" על שם אילנות, משום שהיו בולטות וגלויות כעץ [מצודת דוד].
כאשר נמדדו האילים, נמצא כי המידה היא שֵׁשׁ־אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ־אַמּוֹת־רֹחַב מִפּוֹ. מידה זו מבטאת את עובי המזוזות בחלל הפתח, שהוא למעשה עובי הכותל המפריד בין ההיכל לאולם, ממזרח למערב [רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד, אברבנאל]. המילה מִפּוֹ נכתבת עם האות וי"ו בספרים המדויקים, על פי כללי המסורה [מנחת שי].
בביאור המילים רֹחַב הָאֹהֶל קיימות מספר גישות פרשניות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במשקוף העליון המאהיל על המזוזות, אשר היה בנוי בצורה של כיפה, ומפני תבניתו זו זכה לכינוי "אוהל" [רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים כי הכוונה היא לרוחב האולם עצמו, או לאוהלו של הפתח [רש"י]. גישה רעיונית שונה מציעה כי מכיוון שבהיכל היו דלתות כפולות, נוצרה בין הפתחים רשות נפרדת בעלת קדושה ממוצעת, הנמצאת בתווך שבין קדושת האולם לקדושת ההיכל, וחלל ביניים מיוחד זה הוא שנקרא "אוהל" [מלבי"ם].