מדידותיו המדויקות של הנביא משרטטות את המבנה האדריכלי של בית המקדש העתידי, תוך התמקדות במערכת המבנים המקיפה את ההיכל המרכזי.
הפרשנים מסכימים כי המילה הַגִּזְרָה מתייחסת למבנה המקדש המרכזי, הכולל את האולם, ההיכל וקודש הקודשים. מבנה זה נקרא כך משום שהוא בולט בגובהו הרב מעל שאר המבנים, בדומה למבצר, או משום שהוא מובדל ונגזר מהם מחמת קדושתו היתרה [רש"י, רד"ק, מצודת ציון, מלבי"ם]. דעה נוספת מציעה כי המילה מתייחסת ספציפית לעליות, הקומות העליונות של המקדש, הנראות כנגזרות מן המבנה התחתון [רד"ק], ויש שפירשו את המילה פשוט כ"לשכה" [רש"י].
לעומת המבנה המרכזי והגבוה, המילה וְהַבִּנְיָן מתארת את המבנים הנמוכים יותר אֲשֶׁר אֶל־פְּנֵי, כלומר שניצבים מול או מסביב לאותו מבנה מרכזי [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מבנים אלו הם מערכת התאים והמסיבות (מדרגות לולייניות) שהקיפו את הבית מצפון, מדרום וממערב [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].
המידות המפורטות מתייחסות לפְּאַת דֶּרֶךְ־הַיָּם, היא הרוח המערבית [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. הפסוק קובע כי המידה היא רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה. רוחב זה, הנמדד מצפון לדרום, כולל את חלל המקדש עצמו יחד עם עובי כותליו, וכן את התאים הצפוניים והדרומיים וקירותיהם [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].
באשר לביטוי וְקִיר הַבִּנְיָן חָמֵשׁ־אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בעובי הקירות החיצוניים של אותם תאים, שהיה חמש אמות. הכפילות במילים "סביב סביב" מלמדת שמידה זו הייתה אחידה לכל אורך הכתלים החיצוניים [מצודת דוד]. עם זאת, יש המפרשים כי קיר זה אינו קיר התאים עצמם, אלא חומת החצר הפנימית שהקיפה את כל מתחם התאים [מלבי"ם].
לבסוף, הפסוק מציין כי וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה. אורך זה של מערכת התאים נמדד ממזרח למערב. הפרשנים מסבירים כי אורך זה אינו כולל את חלקו הקדמי של המקדש, הכולל את האולם ואת אזור "בית החליפות" (מקום גניזת סכיני השחיטה). אזור קדמי זה בלט החוצה והרחיב את חזית הבניין למאה אמות. בשל כך, צורתו הכוללת של המקדש דמתה לארי, בהיותו צר מאחוריו בחלק המערבי (שבעים אמה) ורחב מלפניו בחלק המזרחי [רש"י, רד"ק, אברבנאל].