יחזקאל, פרק מ״א, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לראות איך בונים בית חדש ומסתכלים בתכנית בנייה גדולה כדי לדעת בדיוק איפה יהיה כל חדר? זה בדיוק מה שהנביא עושה. הוא רואה בחזון שלו את בית המקדש שייבנה בעתיד, ומודד אותו בדיוק רב. במרכז המקדש עומד המבנה החשוב והקדוש ביותר. המבנה הזה נקרא הַגִּזְרָה, כי הוא מובדל ומופרד משאר המבנים בגלל הקדושה הגדולה שלו, והוא גם בולט מאוד בגובה שלו. מסביב למבנה הגבוה הזה יש מבנים נמוכים יותר שנקראים וְהַבִּנְיָן, והם נמצאים אֲשֶׁר אֶל־פְּנֵי, כלומר עומדים ממש מול המבנה המרכזי ומקיפים אותו. המבנים האלה הם בעצם חדרים קטנים ומדרגות. עכשיו הנביא מודד את הצד המערבי של המקדש, שנקרא פְּאַת דֶּרֶךְ־הַיָּם. הוא מגלה שיש שם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה. הרוחב הזה כולל את כל החדרים, הקירות והחלל של המקדש. כדי שהמבנה יהיה חזק, וְקִיר הַבִּנְיָן החיצוני של החדרים האלה היה עבה מאוד. העובי שלו היה חָמֵשׁ־אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב, כלומר אותה מידה בדיוק הקיפה את כל הקירות מכל הכיוונים. לבסוף, הנביא מודד את האורך של כל החדרים האלה ממזרח למערב ורואה שוְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה. בגלל שהחלק האחורי של המקדש היה צר יותר מהחלק הקדמי והבולט שלו, הצורה השלמה של הבית דמתה לאריה, צר מאחור ורחב מאוד מקדימה.