יצא לכם פעם לדמיין איך ייראה מבפנים הבניין הכי יפה וקדוש בעולם? כשניכנס לבית המקדש העתידי, נראה שכל הקירות שלו מלאים בפיתוחים וציורים מרהיבים. הקישוטים האלה מתחילים ממש מֵהָאָרֶץ, כלומר מהרצפה של המבנה, וממשיכים כלפי מעלה. בקיר המזרחי, איפה שנמצאת הכניסה, הציורים מגיעים עַד מֵעַל הַפֶּתַח, כי על מסגרת הדלת עצמה לא היו קישוטים.
הציורים שעל הקירות הם לא סתם יפים, יש בהם מסר רוחני עמוק. מצוירים שם כרובים ועצי דקל. לכרובים היו שני פרצופים: פנים של אדם ופנים של אריה. פני האדם מסמלים את הרחמים והסליחה של ה', ופני האריה מסמלים את מידת הדין, כלומר את הפעמים שבהן ה' בודק את המעשים שלנו בהקפדה. שני הפרצופים האלה מסתכלים לעבר הַתִּמֹרִים, שהם עצי הדקל. עץ הדקל מסמל אותנו, את עם ישראל. הציור הזה בא ללמד אותנו שה' תמיד משגיח עלינו, ולפעמים הוא מתנהג איתנו ברחמים ולפעמים קצת יותר בהקפדה, הכל לפי המעשים שלנו.
בסוף מופיעות המילים וְקִיר הַהֵיכָל, כדי ללמד אותנו שהפאר והקישוטים המיוחדים האלה לא היו רק באזור אחד, אלא עיטרו את כל קירות ההיכל, כך שלא נשאר שום מקום פנוי וריק בתוך הבית.