מדידות המקדש העתידי חושפות מבנה אדריכלי מורכב, שבו קירות עבים במיוחד מוקפים במערכת של חדרים נספחים העוטפים את המבנה המרכזי. מידות אלו שונות מאלו של בתי המקדש הקודמים, ועל כן הפרשנים רואים בהן תוכנית בנייה ייחודית המיועדת לבית המקדש השלישי [רש"י].
עובי קִיר הַבַּיִת נמדד בשש אמות [ביאור שטיינזלץ]. קיימת מחלוקת בקרב הפרשנים לאיזה קיר בדיוק מתייחסת המדידה: יש המזהים זאת ספציפית עם הכותל המערבי של קודש הקודשים [רש"י, מצודת דוד], אחרים סבורים כי מדובר בכותל ההיכל [רד"ק], וישנה דעה המרחיבה זאת לקירות הצפוניים, הדרומיים והמערביים של ההיכל וקודש הקודשים גם יחד [מלבי"ם].
הַצֵּלָע היא חדר צר, מעין תא או מבנה נספח, הנשען על קירות המקדש מבחוץ [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בבניין שלמה המלך נקראו חדרים אלו בשם "יציע" משום שהיו מקום צנוע וסגור, וכאן הם נקראים "צלע" על שום מיקומם בצידי המבנה [מצודת ציון, רד"ק]. רוחב החלל הפנימי של חדרים אלו עמד על ארבע אמות, מידה השונה מזו שהייתה במקדש שלמה, שם עמד הרוחב על חמש אמות [רד"ק]. מבחינה אדריכלית, החדרים נבנו במבנה כפול של תא לפנים מתא, והמידה של ארבע אמות מתייחסת לחלל התא הפנימי הצמוד לקיר המקדש [מלבי"ם].
המילים סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב מלמדות שמערכת חדרים זו לא ניצבה רק בצד אחד, אלא הקיפה ועטפה את מבנה ההיכל וקודש הקודשים משלושה כיוונים: צפון, דרום ומערב [מצודת דוד, רד"ק].