יצא לכם פעם לעמוד מול בניין ענק ומפואר ולהסתכל על החזית שלו, כלומר על הצד של הכניסה הראשית? כעת אנחנו מודדים את החלק הקדמי והמרשים של המקדש. המדידה הזו נקראת וְרֹחַב, כי היא בודקת את המרחק מצד לצד, מהקצה הדרומי ועד לקצה הצפוני. אנחנו מודדים את פְּנֵי הַבַּיִת, שזה החלק הקדמי של המבנה שפונה לַקָּדִים, כלומר לכיוון מזרח. המידה של כל החזית הזו היא בדיוק מֵאָה אַמָּה.
אולי תשאלו, איך החזית הגיעה לרוחב גדול כל כך? הסיבה היא שהחלק הקדמי של המקדש היה בולט ורחב הרבה יותר משאר המבנה שמאחוריו. היו לו חדרים נוספים שבנויים משני הצדדים שלו, וכך הכניסה כולה הפכה לגדולה ומרשימה מאוד. המילה וְהַגִּזְרָה מתארת את החלק המרכזי של המבנה, שעמד בדיוק באמצע בין החדרים הנוספים האלה. כל החלקים האלו יחד יצרו כניסה רחבה, שלמה ויפהפייה לבית של ה'.