מבנה הכניסה אל אולם המקדש, מידותיו והדרך העולה אליו מפורטים כחלק מתוכנית הבנייה העתידית של המקדש.
מידות האולם מוגדרות בשני כיוונים. אֹרֶךְ הָאֻלָם עומד על עשרים אמה. הפרשנים מסכימים כי ה"אורך" מתייחס לצדו הרחב של המבנה, הנמדד מצפון לדרום, ומידה זו מקבילה בדיוק לרוחבו של ההיכל עצמו. מנגד, וְרֹחַב האולם, הנמדד ממזרח למערב, הוא עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה, כלומר אחת עשרה אמה. מידה זו תואמת את מידות האולם בבית השני כפי שהן מופיעות במסכת מידות, וזאת בשונה ממבנה מקדש שלמה שבו גם רוחב האולם עמד על עשרים אמה [רד"ק].
הגישה אל האולם מן החצר הפנימית נעשתה דרך גרם מדרגות, כפי שנאמר וּבַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו. אף על פי שהפסוק עצמו אינו מציין את מספר המדרגות, הפרשנים משלימים את התמונה ממבנה הבית השני, שבו היו שתים עשרה מדרגות בדרך לאולם, כאשר גובה כל מדרגה עמד על חצי אמה [רש"י, רד"ק, מלבי"ם]. המלבי"ם מציע פירוש לשוני ייחודי למילה אֵלָיו, וקושר אותה למילה "אילים" (מזוזות הפתח), כך שמשמעות הכתוב היא שהאילים ניצבו בסמוך למדרגות.
בנוסף לאילים, הכתוב מתאר וְעַמֻּדִים אֶל הָאֵילִים. בתוך חלל האולם ובסמוך לאילים (שהיו צרים יחסית), הוצבו עמודים נוספים ועבים. עמודים אלו ניצבו אֶחָד מִפֹּה וְאֶחָד מִפֹּה, משני עברי הפתח. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא ששני עמודים אלו מקבילים לעמודי הענק המפורסמים, 'יכין' ו'בועז', שהקים שלמה המלך בכניסה לאולם במקדש הראשון [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
מבחינת מסורת הכתיב, הפרשנים מעירים כי המילה מִפֹּה, החוזרת פעמיים בסיום הפסוק, נכתבת בשתי הפעמים עם האות ה' בסופה [רד"ק, מנחת שי].