בחצר הפנימית של המקדש, עזרת ישראל, שולב מבנה אדריכלי ייחודי שלא הוזכר כלל בתיאור החצר החיצונה [רד"ק]. במרחב זה נבנה מערך של אֵלַמּוֹת, כלומר מבנים של אולמות, חללים או קשתות [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
מיקומם של אולמות אלו מתואר במילים סָבִיב סָבִיב, המלמדות כי הם היו פזורים בשלושת כיווני החצר: מזרח, צפון ודרום [מצודת דוד]. באשר לאופן שילובם בחומה, הדעות חלוקות. גישה אחת מפרשת כי האולמות היו שקועים ונכנסו לתוך העובי והחלל של חומת החצר עצמה [רש"י, רד"ק]. מנגד, יש הסבורים כי האולמות נשענו על הקיר אך היו משוכים ופתוחים פנימה, כך שבלטו אל תוך החלל הפתוח של החצר [מלבי"ם, מצודת דוד].
מידות המבנים מוגדרות במדויק. האֹרֶךְ של חמש ועשרים האמה מתייחס למידה הנמשכת במקביל לקיר, כאשר כל האולמות יחד תפסו אורך זה לאורך החומה [רד"ק, מצודת דוד]. הרֹחַב של חמש האמות מציין את מידת החלל הפנימי של כל אולם, הנמתח מן הקיר ופונה כלפי אוויר החצר הפנימית [רד"ק, מצודת דוד].