הנביא ממשיך בסיורו המודרך במתחם המקדש העתידי, ועובר לבחון את פתחי הכניסה הנוספים. לאחר סיום המדידות ברוחות הקודמות, המלאך מוביל אותו אל עבר שער חדש הנמצא ברוח הדרומית של העזרה, כדי לבחון את תבניתו.
לגבי מיקומו המדויק של הנביא בעת ההליכה דֶּרֶךְ הַדָּר֔וֹם, קיימת הבחנה בין המפרשים. גישה אחת מזהה את מסלול ההליכה כמעבר מן המזרח אל הדרום בתוך החצר החיצונה של המקדש [רש"י, מלבי"ם וביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המזהים את המרחב שבו התהלך הנביא כעזרת הנשים [רד"ק ואברבנאל].
כאשר המלאך מודד את חלקי השער, הכתוב מציין את מדידת אֵילָו וְאֵילַמָּו – מילים הנקראות במסורת הקרי כ"אֵילָיו" ו"אֵילַמָּיו" [מנחת שי]. המדידה מסתכמת במילים כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה, והפרשנים מסכימים כי הכוונה היא שמידות האילים והאולמות של השער הדרומי זהות לחלוטין לאלו של השערים המזרחי והצפוני שנמדדו קודם לכן.
אף על פי שהכתוב מפרט את מדידת האילים והאילמים, ניכרת השמטה של מדידת התאים בשער זה. הסיבה לכך היא שמידות התאים כבר מגולמות בתוך המידה הכוללת של השער שנידונה בהמשך, ומכך ניתן להסיק שגם אורכם ורוחבם של התאים בשער הדרומי זהים לחלוטין למידות התאים בשערים הראשונים [מלבי"ם].