מערך המבנים במקדש העתידי כולל תכנון מוקפד של מיקום השולחנות המיועדים להכנת הקורבנות. שולחנות אלו הוצבו בנקודות אסטרטגיות בסמוך לפתחי השערים והמעלות, כדי לאפשר סדר ויעילות בעבודת הקודש.
הביטוי וְאֶל־הַכָּתֵף מִחוּצָה מתייחס למיקום השולחנות בצדי הפתח. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה לצד המרוחק של האולם, מחוץ לחלל הפנימי שלו, לכיוון הפתח של עזרת ישראל [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המדייקים כי מדובר בתא מיוחד שהיה ממוקם פנימה מן האולם אך מחוץ למעבר השער עצמו. מאחר שפתח התא פנה אל השער, השולחנות הוצבו משני צדיו [מלבי"ם].
באשר למילים לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה, קיימות שתי הבנות עיקריות. יש המפרשים זאת כתיאור של פעולת האדם הנכנס אל השער ועולה במדרגות אל פתח העזרה הפנימית [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, אחרים מסבירים כי המילה לָעוֹלֶה מתייחסת לעצם גרם המדרגות, כך שהשולחנות עמדו ממש מחוץ למעלות אלו [רד"ק, אברבנאל]. מבנה זה של השער הצפוני זהה לחלוטין למבנה השער הדרומי שהוזכר קודם לכן [רד"ק].
המשך המקרא מתאר פריסה סימטרית של שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מצד אחד, וְאֶל־הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת של אולם השער עוד שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת. הפרשנים מסכימים כי מדובר בהעמדה של שני שולחנות בכל כתף של הפתח, למשל ממזרח וממערב. שולחנות אלו היו חלק ממערך כולל של שמונה שולחנות באותו אזור, שעליהם היו שוחטים ומכינים לא רק את קורבן העולה אלא את כלל הזבחים [אברבנאל].