לאחר פירוט מידות האורך של מתחם השער, המדידה עוברת כעת לתיאור רוחבו ולשרטוט המבנה הפנימי והסימטרי שלו [ביאור שטיינזלץ].
הביטוי ותאי השער דרך הקדים מתייחס לתאים הממוקמים בשער הפונה למזרח. מיקום זה מזוהה ככותל המזרחי של עזרת נשים, כאשר פני התאים פונים לכיוון הר הבית [רש"י]. המבנה התאפיין בסימטריה מוחלטת, שלשה מפה ושלשה מפה, כלומר שלושה תאים מוקמו מצדו הצפוני של השער ושלושה מצדו הדרומי [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
הכתוב מדגיש כי הייתה מדה אחת לשלשתם. הפרשנים מסכימים כי כל התאים היו זהים לחלוטין במידותיהם למידת התא הראשון שכבר נמדד קודם לכן, יחד עם עובי הכותל המפסיק ביניהם [רש"י, מלבי"ם].
באשר להמשך הפסוק, ומדה אחת לאילם, קיימת הבחנה בין המפרשים לגבי מהותם של ה"אילים". יש המזהים אותם כמזוזות שעמדו בפתחי התאים עצמם [מצודת דוד]. לעומת זאת, יש הסבורים כי אלו הם הספים או העמודים של האולם הפנימי [רש"י]. גישה נוספת מציעה כי כשם שהיו עמודים בפתח האולם, כך היו עמודים בפתחי התאים, וכולם חלקו מידה אחידה [מלבי"ם, רד"ק]. בנוסף, ישנה מחלוקת לגבי מידתם המדויקת של האילים: בעוד שדעה אחת מציינת שמידתם הייתה שתי אמות [רש"י], דעה אחרת גורסת כי מידתם הייתה אמה על אמה בצורה עגולה [מלבי"ם].
המילה מפה משמעותה "מכאן", כלומר מכל צד, מימין ומשמאל [רש"י, מצודת ציון]. מבחינה לשונית, ניכרת הקפדה על מסורת הכתיב הייחודית של צמד המילים מפה ומפו: בשלוש הפעמים הראשונות בפסוק המילה נכתבת באות ה"א, אך בפעם הרביעית והאחרונה היא נכתבת באות וי"ו, וכל שינוי מצורה זו נחשב לשיבוש [מנחת שי, רד"ק].