המעבר בין חצרות המקדש והכניסה אל השער הדרומי לוו במבנה אדריכלי מדויק, שכלל מערכת מדרגות ועיטורים בולטים. הפרשנים מסכימים כי המילה עֹלוֹתָו משמעותה "מעלותיו", כלומר מדרגותיו. מדרגות אלו, שמספרן היה שבע, שימשו לעלייה בשער הדרומי מעזרת הנשים לעזרת ישראל [רד"ק, אברבנאל]. מבחינה אדריכלית, העלייה התבצעה כך שעל כל אמה שעלו בגובה, הייתה מדרגה ברוחב של חצי אמה [מלבי"ם].
באשר למבנה השער עצמו, נאמר וְאֵלַמָּו לִפְנֵיהֶם. יש המבארים כי כתלי האולם היו ממוקמים פנימה יותר מהמדרגות [מצודת דוד], בעוד אחרים מסבירים שהאילים, כלומר העמודים של המדרגות, ניצבו בחזית [מלבי"ם].
עיטורי השער מתוארים במילים וְתִמֹרִים לוֹ וכן אֶל אֵילָו. המילה אֶל מתפרשת כאן במשמעות של "על" [שטיינזלץ]. על ראש כל עמוד או מזוזה הייתה כותרת מצוירת או מעוצבת בצורת אילן תמר לנוי [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. עיטורים אלו הופיעו משני עברי השער, כפי שמודגש במילים אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ, מילים אשר נכתבו שתיהן באות וי"ו בסופן [רד"ק, מנחת שי].
נוסף על כך, בפסוק זה קיימים מספר הבדלים במסורת בין הכתיב לקרי, כאשר מילים כמו "עלותו", "ואלמו" ו"אילו" נכתבות בכתיב חסר אך נקראות ברבים כעולותיו, אילמיו ואליו [מנחת שי]. בסופו של דבר, המבנה והעיטורים בשער זה היו זהים במתכונתם לאלו שהיו בשאר שערי המקדש [אברבנאל].