התכנון האדריכלי של שערי המקדש מתאפיין בסימטריה ואחידות מוחלטת, כאשר השער הצפוני משכפל במדויק את המבנה והמידות של השער המזרחי. מבחינה לשונית, המילים וְתָאָו, וְאֵילָו, וכן וְאֵלַמָּו נכתבו במקורן כשהן חסרות את האות יו"ד המעידה על לשון רבים, אך במסורת הקריאה הן נקראות כצורת רבים. כמו כן, המילה מִפּוֹ נכתבת בשני המופעים שלה בפסוק עם האות וי"ו בסופה ולא עם ה"א [רד"ק, מנחת שי].
מבנה השער מורכב ממספר יסודות: וְתָאָו הם תאי השער, המסודרים באופן שווה כך שישנם שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ מכל עבר [מצודת דוד, אברבנאל]. וְאֵילָו הם עמודי השער והמזוזות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], הממוקמים בפתחי התאים הללו [מלבי"ם]. וְאֵלַמָּו הם אולמות השער הנמשכים כלפי פנים ומוקפים בכתלים משני עבריהם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. כל המערך המבני הזה הָיָה כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן, כלומר תאם לחלוטין למידותיו של שער הר הבית המזרחי, שהוא השער שנמדד ראשון [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
באשר למידות השער, קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי משמעותן. כאשר הפסוק מציין חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, יש המפרשים כי הכוונה היא לגובהו של השער [רש"י, מצודת דוד]. לעומת זאת, גישה אחרת גורסת כי האורך מתייחס לחלל השער הנמתח מדרום לצפון עד לסוף התאים [מלבי"ם]. גם לגבי המידה וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה הדעות חלוקות: יש המסבירים כי זהו המרחק הנמדד מגג של תא אחד לגגו של התא הנגדי [רש"י], בעוד אחרים מפרשים כי זהו הרוחב הנמדד מן התא המזרחי ועד לסוף משך השער הסמוך לאולם, ממזרח למערב [מלבי"ם].