האיש המודד ממשיך בסיורו במתחם המקדש ועובר למדוד את שערי הכניסה הנוספים [ביאור שטיינזלץ]. לאחר שעמד בצד הצפוני ומדד את המרחק מקיר לקיר, הוא ניגש אל הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, השער הממוקם בפאה הצפונית של החצר החיצונה [מלבי"ם, מצודת דוד]. חצר זו מזוהה כעזרת הנשים [רד"ק].
כאשר הוא מגיע לשער, הוא מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ. הפרשנים מסבירים כי הפסוק אינו מפרט את המספרים המדויקים של המדידה, משום שמידותיו של שער זה היו זהות לחלוטין למידותיו של השער המזרחי (שער הקדים) שנמדד קודם לכן, כפי שמפורש בפסוק העוקב [רש"י, מצודת דוד].