נסו לדמיין שאתם מצטרפים לסיור מיוחד בתוך מתחם המקדש. האיש שעורך את הסיור אוחז בידו כלי מדידה, ועובר משער לשער. לאחר שהוא מסיים למדוד צד אחד מקיר לקיר, הוא ניגש אל הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, כלומר השער שנמצא בצד הצפוני של החצר החיצונית, חצר שנקראת גם עזרת נשים.
כשהוא מגיע אל השער הזה, הוא מָדַד אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ. אם תשימו לב, לא כתוב כאן מה היו המספרים המדויקים של המדידה. למה בעצם? פשוט מאוד, המידות של השער הצפוני היו זהות לחלוטין למידות של השער המזרחי שהאיש כבר מדד קודם לכן, ולכן לא היה צורך לכתוב אותן שוב.