יחזקאל, פרק מ׳, פסוק י״ט

חשבתם פעם איך מודדים שטח ענק של מבנה מיוחד כמו בית המקדש? במהלך סיור המדידות במקדש, מתחילים למדוד את החלל הפתוח של החצר החיצונית, המוכרת לנו גם כעזרת נשים. הפעולה הזו מתוארת במילים וַיָּמָד רֹחַב, כלומר מדידת הרוחב של השטח הפנוי. נקודת ההתחלה של המדידה היא מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה. השער הזה נקרא כך משום שהוא בנוי באזור נמוך יותר של ההר, בעוד שהחצר הפנימית נמצאת במקום גבוה יותר שצריך לעלות אליו במדרגות. המדידה לא התחילה ממש מהשער עצמו, אלא רק מתוך החצר, כי סמוך לשער היו בנויים חדרים ותאים שתפסו מקום, והמטרה הייתה למדוד אך ורק את השטח הפנוי לחלוטין. קו המדידה נמתח פנימה עד לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי מִחוּץ, כלומר עד לגבול החיצוני של החצר הפנימית, כדי לבדוק בדיוק מהו המרחק הריק שבין שתי החצרות. התוצאה שהתקבלה הייתה מֵאָה אַמָּה. המידה הזו נמצאה מדויקת וזהה גם בצד המזרח וגם בצד הצפון, כפי שמצוין במילים הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן, משום שהחצר הזו הקיפה את בנייני המקדש מכל הכיוונים במידות שוות.