יחזקאל, פרק מ״ה, פסוק י״ז

יצא לכם פעם לארגן אירוע גדול ולדאוג שכל הדברים יהיו מוכנים בזמן? לעמוד בראש של עם שלם זו אחריות גדולה אפילו יותר. בזמן בית המקדש, המנהיג של העם, שנקרא הַנָּשִׂיא, היה אחראי אישית לדאוג שכל העבודה תתנהל בצורה מושלמת. הוא היה צריך לארגן את הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה, שהם סוגים שונים של קרבנות, וגם את וְהַנֵּסֶךְ, שזה יין מיוחד ששופכים בזהירות על המזבח יחד עם הקרבנות. את כל הדברים האלו הוא הביא בימים המיוחדים של השנה: בַּחַגִּים, שהם ימי השמחה שבהם מביאים קרבנות חגיגה, ובזמנים שנקראים מוֹעֲדֵי. המילה הזו מזכירה את המילה ועד או אסיפה, כי אלו ימים כמו ראש השנה ויום הכיפורים שבהם כל העם מתכנס יחד במקדש. הכתוב אומר על המנהיג הוּא יַעֲשֶׂה, כלומר, הוא לוקח את התרומות של כל הציבור ודואג להביא מהן את הקרבנות. המטרה של כל העשייה החשובה הזו היא לבקש סליחה, להביא כפרה לכל עם ישראל, ולדאוג שכולם יתחילו את השנה בלב נקי.