תארו לעצמכם שאתם משתתפים בחגיגה הגדולה של חנוכת המקדש השלישי שייבנה בעתיד. הנביא יחזקאל מספר לנו שבימי הפתיחה המיוחדים האלה, יביאו קרבנות עם כמויות גדולות וחדשות של קמח ושמן, שונות מהכמויות שכתובות בדרך כלל בתורה. הכמויות האלה הן הוראה חד פעמית, רק לימי החגיגה של המקדש החדש.
כדי לתאר את הכמויות, הנביא משתמש במידות של פעם. הוא אומר שיביאו איפה, שזו מידה עתיקה שבעזרתה מדדו קמח, ויביאו גם הין, שזו מידה גדולה לנוזלים כמו שמן.
הקרבן הזה, שעשוי רק מקמח ושמן, נקרא מנחה. יצא לכם פעם לחשוב למה ה' כל כך אוהב את הקרבן הפשוט הזה? בדרך כלל, אדם עני שאין לו הרבה כסף הוא זה שמביא אותו. לפעמים אותו אדם מרגיש בושה עמוקה שאין לו אפשרות להביא קרבן גדול ויקר מן החי. אבל הבושה הזו שבלב היא בדיוק מה שמנקה ומכפר על הטעויות שלו, והופכת את הקמח והשמן הפשוטים למתנה הכי טהורה ומושלמת שאפשר לתת לה'.