יחזקאל, פרק מ״ה, פסוק כ״ב

תארו לעצמכם שאתם מתכננים חגיגה גדולה ומרגשת במיוחד, כזו שחיכו לה המון שנים. הנביא יחזקאל מספר לנו בדיוק על חגיגה כזו, כאשר הוא רואה בחזון שלו את העתיד שבו נבנה בית המקדש השלישי. הוא מתאר מה יקרה בַּיּוֹם הַהוּא, כלומר ביום ארבעה עשר בחודש ניסן, ממש יום אחד לפני חג הפסח. ביום המיוחד הזה, המנהיג של העם יביא קורבן של פַּר חַטָּאת. אם למדתם קצת חומש, אולי תתפלאו ותשאלו: רגע, בתורה כתוב שבחגים צריך להביא שעיר עזים, אז למה פתאום מביאים פר? התשובה היא שזה לא שינוי קבוע של הכללים, אלא מעשה מיוחד שקורה רק פעם אחת לכבוד חנוכת המקדש החדש, כדי להכין את המנהיג לקראת החג. המילים וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא מגלות לנו שהמנהיג יקנה את הקורבן מהכסף הפרטי שלו. למה הוא עושה את זה? כי בעתיד, העם והמנהיג יהיו ברמה רוחנית כל כך גבוהה, שהמנהיג הצדיק ישמח לשלם על הקורבן עבור כולם, ממש כפי שהיה מתוכנן להיות פעם, לפני המון שנים. הקורבן הזה נועד להביא כפרה וסליחה בַּעֲדוֹ וּבְעַד כָּל עַם הָאָרֶץ, כלומר גם למנהיג עצמו וגם לכל העם. ויש כאן עוד סוד קטן: התאריך הזה, ארבעה עשר בניסן, הוא בדיוק היום שבו קין חטא כלפי אחיו הבל בתחילת ימי העולם, והקורבן המיוחד הזה נועד לעזור ולתקן אפילו את הטעות העתיקה ההיא.