יחזקאל, פרק מ״ה, פסוק כ״א

יצא לכם פעם לתהות מה יקרה לחגים שלנו כשייבנה בית המקדש השלישי? הנביא מתאר לנו את חנוכת המקדש העתידי, ומכיוון שיהיו בו קורבנות חדשים ומיוחדים, אפשר היה לחשוב שהם יחליפו את חג הפסח המוכר לנו. לכן הוא מבהיר שאין שום שינוי, וכותב כי בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח, כלומר בחודש ניסן נמשיך להקריב את קורבן הפסח הרגיל והאהוב שלנו. הנביא קורא לחג הזה חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים, וכאן הכוונה היא פשוט לחג שנמשך שבעה ימים רצופים, שבהם מַצּוֹת יֵאָכֵל ואסור לאכול חמץ. אבל למה בכלל צריך להזכיר לנו שאנחנו ממשיכים לחגוג את חג הפסח? הסיבה המעניינת היא שפסח מזכיר לנו את יציאת מצרים. בעתיד, בימות המשיח, יציאת מצרים כבר לא תהיה הנס המרכזי שנדבר עליו. בגלל זה, מישהו עלול היה לטעות ולחשוב שכבר לא צריך לחגוג את החג הזה. לכן הנביא מדגיש במיוחד שחג הפסח נשאר איתנו לתמיד, בדיוק כמו שאנחנו מכירים אותו.