יחזקאל, פרק מ״ה, פסוק ט׳

תארו לעצמכם שאתם מקבלים תפקיד חשוב, כמו להיות אחראים על קבוצה גדולה של ילדים. איך תבחרו להתנהג אליהם? האם תעזרו להם או שתנצלו את הכוח שלכם? הנביא פונה אל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר למלכים ולמנהיגים של העם, ודורש מהם להפסיק להתנהג בצורה לא הוגנת כלפי האזרחים. הוא אומר להם רַב־לָכֶם, שזה בעצם כמו לצעוק: "די, מספיק!". התנהגתם לא יפה במשך יותר מדי זמן, ועכשיו הגיע הזמן לעצור. הנביא דורש מהם להסיר את החָמָס וָשֹׁד, כלומר להפסיק לנצל את האנשים החלשים ולקחת מהם דברים בכוח. במקום זה, המנהיגים צריכים לקיים וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ. לא מספיק רק להפסיק לעשות דברים רעים, אלא חובה לעשות מעשים טובים, להתנהג ביושר, לרחם על החלשים ולהגן על מי שלקחו לו דברים. בסוף, הנביא אומר להם להרחיק את הגְרֻשֹׁתֵיכֶם. הכוונה היא למעשים שבהם המנהיגים היו מגרשים אנשים מהשדות ומהבתים שלהם בלי סיבה מוצדקת, רק כדי לקחת את האדמה לעצמם. הנביא מזכיר למנהיגים שהתפקיד האמיתי והחשוב ביותר שלהם הוא לשמור על העם ולדאוג שתמיד יהיה צדק לכולם.