יחזקאל, פרק מ״ה, פסוק ח׳

מלך המשיח יקבל נחלה עצמאית ורחבת ידיים בארץ שתיוחד לו ותיקרא על שמו, כך שלָאָרֶץ יִהְיֶה־לּוֹ לַאֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל, וגודלה יהיה שקול לשטחו של שבט שלם. מטרת נחלה עצומה זו היא לספק את כל צרכיו של המנהיג בשפע, ועל ידי כך וְלֹא־יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת־עַמִּי, כלומר המנהיגים יפסיקו לעשוק ולגזול את העם כפי שאירע בעבר כשמלכים חסרי קרקע חמסו שדות וכרמים מאזרחים. בנוסף לרווחה הכלכלית שתמנע שחיתות, למנהיגי העתיד יהיה לב חדש ויראת ה' שיבטיחו שלטון מתוקן. לאחר הפרשת שטח זה לנשיא, וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית־יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם, כלומר שאר שטחה של ארץ ישראל יחולק באופן שווה והוגן בין כל שבטי העם.