יחזקאל, פרק מ״ח, פסוק י״ח

בחלוקת הארץ העתידית מוקצים שטחים ציבוריים, כאשר וְהַנּוֹתָר בָּאֹרֶךְ הם השטחים העודפים שנשארים לאחר הקצאת השטח המרכזי לעיר. שטחים אלו כוללים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָדִימָה לכיוון מזרח וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יָמָּה לכיוון מערב, והם ממוקמים מול תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, שהיא נחלת הכוהנים והלוויים. ייעודן של עתודות קרקע אלו הוא חקלאי, כדי שכל תְבֽוּאָתֹה, כלומר יבול השדות והכרמים, תשמש לְלֶחֶם ולמאכל לְעֹבְדֵי הָעִיר. עובדים אלו הם תושבי העיר מכלל שבטי ישראל העוסקים בתחזוקתה ובפיתוחה, ויש המזהים אותם באופן ספציפי עם הגבעונים ששימשו מסורתית כחוטבי עצים ושואבי מים.