בראשית, פרק כ׳, פסוק ח׳

מתוך חרדה עמוקה לחלומו, וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר מוקדם מהשעה שבה רגילים מלכים לקום, שכן הבין כי הוא זקוק בדחיפות לתפילת הנביא כדי להינצל. המלך וַיִּקְרָא לְכׇל־עֲבָדָיו כדי לשתף אותם בסכנה המרחפת מעליהם, וכאשר וַיְדַבֵּר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאׇזְנֵיהֶם, אחזה בהם בהלה רבתי ווַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד. פחדם נבע מגזירת המוות שהוטלה עליהם, מאשמתם המשותפת בלקיחת שרה, ומהחשש שאברהם יסרב להתפלל בעדם בפני ה'. חרדה זו התעצמה לנוכח המראה המאיים של עשן סדום ועמורה החרבות, שעורר בהם חשש שמא מלאכי החורבן נשלחו כעת גם אליהם. מתוך סערת הרגשות, מחליט המלך לקרוא לאברהם כדי לברר את העובדות מולו ולעמוד על אמיתות החלום.