בראשית, פרק כ׳, פסוק ח׳

פרשת וירא

Genesis 20:8Sefaria

וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכׇל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃

קרה לכם פעם שהתעוררתם בבהלה מחלום מפחיד ומיהרתם לספר עליו למישהו? זה בדיוק מה שקרה למלך אבימלך. בדרך כלל, מלכים אוהבים לישון בנחת עד מאוחר, אבל הפעם מסופר עליו שוַיַּשְׁכֵּם. הוא קם מוקדם מאוד בבוקר מרוב דאגה מהחלום שבו ה׳ הזהיר אותו. אבימלך הבין שלא מספיק רק להחזיר את שרה, אלא הוא חייב שאברהם יסלח לו ויתפלל עליו.


המלך ממהר לאסוף את כל העוזרים שלו ומספר להם על החלום, והתגובה שלהם הייתה שוַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד. למה הם כל כך פחדו? הם הבינו פתאום איזו טעות גדולה הם עשו כשהסכימו לקחת את שרה, ודאגו מאוד שאולי אברהם לא יסכים להתפלל בעדם והם ייענשו. בנוסף, ממש באותם ימים נחרבו הערים סדום ועמורה. האנשים בארמון עדיין יכלו לראות מרחוק את העשן שעולה משם, והם נבהלו וחששו שמא עונש כבד יגיע גם אליהם. מתוך כל הלחץ והבלבול, אבימלך מחליט שהדבר הנכון ביותר הוא לקרוא לאברהם. הוא מבין שרק אם ידבר איתו פנים אל פנים ויברר את האמת, הוא יוכל לתקן את המצב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.