תארו לעצמכם שמישהו כועס עליכם מאוד, אבל פתאום הוא מבין שאתם מוגנים ושעדיף לו להשלים איתכם. זה בדיוק מה שקרה למלך אבימלך. בהתחלה הוא דיבר אל אברהם בכעס וניסה להפחיד אותו, אבל אברהם פשוט שתק, כי הוא ידע שהוא לא עשה שום דבר רע. כשאבימלך ראה שה׳ שומר על אברהם, הוא מיד שינה את היחס שלו והתחיל לדבר ברוגע, מתוך תקווה שאברהם יסלח לו ויתפלל עליו.
אבימלך מנסה להבין למה אברהם הסתיר את האמת ושואל אותו מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ. הוא בעצם שואל: האם פעם עשיתי לך משהו רע שבגללו מגיע לי לסבול כל כך? אבימלך גם מסביר שההסתרה של אברהם גרמה להם להיראות כמו אנשים רעים שפוגעים באחרים ללא סיבה.
הוא ממשיך ואומר כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה. אבימלך מסביר שהעונש על מה שקרה לא פגע רק בו באופן אישי, אלא בכל הממלכה שלו, כי אם חלילה קורה משהו למלך, כל המדינה נמצאת בסכנה גדולה.
בסוף דבריו הוא מתלונן ואומר מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי. כשאבימלך מדבר על "מעשים", הוא מתכוון למכות המשונות והלא רגילות שפגעו בו ובמשפחתו בגלל מה שקרה. הוא מרגיש שהמכות האלה הגיעו אליו בגלל אברהם, ומתלונן שקרו לו דברים קשים שפשוט לא היו צריכים לקרות.