בראשית, פרק כ׳, פסוק ב׳

בבואו לגרר דיבר אברהם על שרה באוזני אנשי המקום ולא פנה אליה ישירות, ולכן נאמר וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ במשמעות של "על שרה", והצהיר בפניהם אֲחֹתִי הִוא. אברהם פעל כך בעל כורחה של שרה מתוך פחד לחייו בסביבה זרה, במטרה להרוויח זמן למשא ומתן על ידה ולמנוע את הריגתו. תוכניתו השתבשה כאשר וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה באופן מיידי ובכוח, כפי שנהגו מלכים לעשות לנשים פנויות. לקיחתה של שרה בת התשעים התאפשרה בזכות נס שהשיב לה את יופייה ונעוריה, אך ה' התערב מיד כדי למנוע מאבימלך לחטוא ולשמור עליה.