יצחק ורבקה היו שניהם עקרים בטבעם, כפי שנרמז במילה הִוא הכתובה באות וי"ו, מצב שנועד לקרבם אל ה' ולחייבם להתמיד בעבודתו. מתוך אהבתו אליה וסירובו לקחת אישה אחרת, עמד יצחק בזווית החדר לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ והפציר עבורה במאמץ רוחני אדיר. הפצרה זו, המבוטאת בפועל וַיֶּעְתַּר, נועדה לעלות כעשן קטורת, להפוך את מידת הדין לרחמים ולהעניק לרבקה את הכוח הפיזי להרות. ה' התרצה ושינה את חוקי הטבע, אך הכתוב מדגיש כי וַיֵּעָתֶר לוֹ – התפילה התקבלה דווקא בזכות יצחק, שכן תפילתו של צדיק בן צדיק קרובה ומהירה יותר להתקבל מתפילתה של צדיק בן רשע.
בראשית, פרק כ״ה, פסוק כ״א
פרשת תולדות
וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהֹוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהֹוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.