קרה לכם פעם שרציתם משהו כל כך חזק, שביקשתם אותו מכל הלב שוב ושוב? יצחק ורבקה היו נשואים הרבה שנים, אבל לא היו להם ילדים. אולי תשאלו את עצמכם למה ה' נתן להם לחכות כל כך הרבה זמן. הסיבה היא שה' מאוד אוהב לשמוע את התפילות של האנשים הצדיקים. כשאנחנו מבקשים משהו באמת ומרגישים שאנחנו זקוקים לעזרה, זה גורם לנו להתקרב לה' ולדבר איתו מתוך הלב.
כדי לבקש ילד, יצחק מתפלל לה'. התורה משתמשת במילה מיוחדת, וַיֶּעְתַּר. זו לא סתם תפילה רגילה, אלא תפילה מלאה בהמון כוח ומאמץ. המילה הזו מזכירה כלי חקלאי שנקרא עתר, שבעזרתו החקלאי מהפך את התבואה מצד לצד. בדיוק כמו שהכלי הזה הופך דברים, כך תפילה חזקה של צדיקים יכולה ממש להפוך את המצב, לשנות את חוקי הטבע ולהביא רחמים גדולים לעולם.
הם לא התפללו סתם כך, אלא לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. זה אומר שהם עמדו בשתי פינות שונות של החדר, זה מול זו. כך כל אחד מהם יכול היה להתרכז לגמרי בתפילה שלו, בלי להפריע לשני. בנוסף לכך, יצחק התפלל במיוחד בשביל אשתו רבקה. הוא אהב אותה מאוד וביקש מה' שהילד שהובטח לו ייוולד דווקא ממנה.
בסוף התפילה המרגשת הזו, ה' מסכים לעשות להם נס ולקבל את תפילתם. אבל מודגש וַיֵּעָתֶר לוֹ, כלומר שה' ענה ליצחק. למה דווקא ליצחק? הרי גם יצחק וגם רבקה היו אנשים צדיקים וטובים. ההבדל הוא שיצחק גדל בבית של צדיקים, אברהם ושרה. רבקה, לעומת זאת, גדלה במשפחה שלא הלכה בדרך ה'. יצחק היה דומה לבן בית אצל המלך שגדל בארמון ולכן הבקשה שלו התקבלה מהר יותר. ה' שמע את התפילה המשותפת שלהם, ורבקה סוף סוף עמדה להפוך לאמא.