תחשבו על משהו שממש התפללתם וביקשתם שיקרה, אבל כשהוא סוף סוף הגיע, הוא היה הרבה יותר קשה ומבלבל ממה שדמיינתם. זה בדיוק מה שקרה לרבקה. אחרי הרבה תפילות היא סוף סוף עמדה להפוך לאימא, אבל ההיריון שלה לא היה רגיל ושקט. העוברים בתוך הבטן שלה זזו והשתוללו בכוח רב כל כך, עד שהרגיש לה כאילו הם ממש רצים ומתנגשים זה בזה. זה הפירוש של המילה וַיִּתְרֹצְצוּ.
רבקה סבלה מכאבים, וכשהיא שאלה אימהות אחרות אם גם הן הרגישו ככה והן ענו לה שלא, הפחד שלה רק גדל. מתוך הכאב והדאגה היא זעקה אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי. היא בעצם שאלה: אם ההיריון כל כך קשה, כואב וחריג, ואולי חלילה אפילו לא יצליח, למה כל כך התפללתי ורציתי אותו?
בגלל המצוקה הגדולה שלה, רבקה לא נשארה לשבת בחיבוק ידיים אלא וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'. היא הלכה אל נביא חכם שחי באותה תקופה, כדי לשאול בעצתו, לבקש רחמים ולהבין מאת ה' מה בדיוק קורה לה בתוך הבטן ומה צופן לה העתיד.