בראשית, פרק ל״ו, פסוק ב׳

יצא לכם פעם להכיר מישהו שיש לו שם אחד, אבל כולם קוראים לו בשם אחר לגמרי? לפעמים שמות יכולים לגלות לנו דברים מעניינים על האדם שנושא אותם. כשעשו החליט להתחתן, הוא בחר בכוונה להתחתן עם נשים ממשפחות כנעניות, ולא מהמשפחה של אברהם אבינו. לכן נאמר שהוא לקח את נשותיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן. אחת הנשים שלו מוזכרת כאן בשם עָדָה. בעבר התורה קראה לה בשמת, והסיבה לכך היא שהיו לה שני שמות. היא נקראה עדה מפני שהייתה נוהגת לקשט את עצמה בתכשיטים, שנקראים בלשון התנ"ך עדיים, כדי לעבוד עבודה זרה. אישה נוספת של עשו נקראת אָהֳלִיבָמָה. התורה מספרת לנו על המשפחה שלה וקוראת לה בַּת־עֲנָה בַּת־צִבְעוֹן. איך יכול להיות שהיא גם הבת של ענה וגם הבת של צבעון? התשובה היא פשוטה מאוד: ענה היה האבא שלה, וצבעון היה הסבא שלה. בתנ"ך, הרבה פעמים קוראים גם לנכדים ולנכדות בנים או בנות של הסבא, כי הנכדים נחשבים ממש כמו הילדים שלו.