בראשית, פרק ז׳, פסוק י״ג

רגע לפני תחילת המבול, מפורטים שמות הניצולים כדי להדגיש את חשיבותם, כאשר כולם יחד נכנסים אֶל הַתֵּבָה. הכניסה התרחשה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כלומר בעיצומו של יום ובאור מלא. ציון זמן זה מבליט את הפלא שבקיבוץ כולם ביום אחד בעזרת ה', וכן את כניסתם הפומבית מול איומי בני הדור, אף שיש הרואים בכך עדות לכך שנח המתין עד שמי המבול דחקו אותו פנימה. הכתוב מונה את הנכנסים: בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ, תוך חזרה על שמו של נח כביטוי של חיבה כלפי מי שמוצא חן בעיני ה'. ציון וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו בלשון זכר מדגיש כי מדובר בקבוצה מלוכדת, ומספרן המדויק משבח את בני נח ששמרו על טהרת המשפחה ונשאו אישה אחת בלבד, בניגוד לאנשי דורם.