בראשית, פרק ז׳, פסוק כ׳

מי המבול עלו בהדרגה ומילאו את העמקים, ורק לאחר שהשתוו לפסגות הגבוהות ביותר גָּבְרוּ הַמַּיִם והתרוממו חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה להן. עומק מדויק זה הבטיח את הישרדות התיבה, שקומתה הייתה שלושים אמה, כך שגם אם שקעה במים עד מחציתה היא יכלה לשוט בבטחה מבלי להתרסק על ראשי ההרים. אף על פי שכבר נאמר קודם לכן שהפסגות כוסו, הכתוב מוסיף וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים כדי להדגיש שתוספת המים הגיעה רק לאחר שההרים התכסו לחלוטין, או כדי ללמד על מידת העובי של שכבת המים. כיסוי הרמטי זה מנע כל אפשרות למצוא מפלט ביבשה והוביל באופן ישיר לאובדן כל חי.