בראשית, פרק ז׳, פסוק כ״א

גזרת ההשמדה מבוצעת באמצעות מיתה פתאומית ומהירה של חנק וטביעה, ולכן נכתב וַיִּגְוַע לתיאור אובדן מוחלט של הגוף והנפש גם יחד. הכתוב כולל את כלל בעלי החיים תחת הביטוי כׇּל־בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ, ומפרט את שלבי תמותתם במהלך המבול בהתאם לחוסנם: תחילה פגע הגשם העז בָּעוֹף, לאחר מכן טבעו וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה שניסו להסתתר במערות, ולבסוף מתו וּבְכׇל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ שהצליחו לשרוד זמן רב יותר. בסוף התהליך נמחה גם וְכֹל הָאָדָם, המוזכר אחרון משום שבני האדם השתמשו בדעתם כדי להימלט לפסגות ההרים ולבנות ספינות, עד שאפסו תחבולותיהם והמים גברו עליהם. בני דור המבול נענשו על איסורים שהשכל הישר מחייב להימנע מהם גם ללא ציווי מפורש מפי ה', ואפילו האנשים הכשרים נספו עמם משום שלא הוכיחו את הרשעים על מעשיהם.