הושע, פרק ה׳, פסוק י״א

תארו לעצמכם מלך שממציא חוקים חדשים, חוקים שמרחיקים את העם מה'. מה אתם הייתם עושים במצב כזה? הנביא מספר לנו על ממלכת ישראל, שנקראת כאן שבט אפרים, שעוברת תקופה קשה. המילים עָשׁוּק וכן רְצוּץ מתארות מצב שבו העם סובל, שבור וחלש אל מול האויבים שלו. המצב הזה הוא לא סתם חוסר מזל, אלא רְצוּץ מִשְׁפָּט, כלומר עונש מדויק וצודק מאת ה'. ולמה העונש הזה הגיע? הנביא מסביר כִּי הוֹאִיל, כלומר העם החליט מרצונו החופשי, בלי שאף אחד הכריח אותו, ללכת בדרך לא טובה. העם הָלַךְ אַחֲרֵי־צָו, כלומר בחר להקשיב לפקודה של בני אדם במקום להקשיב לה'. הכוונה היא למלך ירבעם, שציווה על העם לעבוד פסלים של עגלי זהב. הנביא משתמש בכוונה במילה הקצרה צָו ולא במילה "מצווה", כדי להדגיש שזו הייתה פקודה רעה של אדם, ולא ציווי קדוש ואמיתי.