קרה לכם פעם שהרגשתם ממש לא טוב, ובמקום ללכת לרופא ולנוח, פשוט שמתם תחבושת קטנה וקיוויתם שהכל יעבור מעצמו? זה בערך מה שקרה לממלכות ישראל ויהודה. הן היו בצרה גדולה והרגישו שמשהו לא עובד נכון. הנביא ממשיל את הצרות שלהן לאדם חולה, ואומר שהעם הרגיש את חׇלְי֗וֹ, כלומר את המחלה שלו, ואת מְזֹר֔וֹ, שזהו פצע שכואב ודורש תרופה מיוחדת כדי להחלים.
אבל במקום להבין שהצרות הגיעו כי הם התרחקו מה', ובמקום לחזור אליו ולבקש עזרה, המנהיגים חיפשו פתרונות אצל בני אדם. לכן, וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר, כלומר ממלכת ישראל (שנקראת אפרים) הלכה לבקש הגנה מממלכת אשור החזקה. במקביל, ממלכת יהודה שלחה שליחים אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב, כלומר אל מלך חזק שרגיל לריב מלחמות, בתקווה שהוא יבוא להילחם באויבים שלהם ויציל אותם.
אבל התקווה הזו לא עזרה להם בכלל. הנביא מסביר להם שאותו מלך בשר ודם לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א אותם, והוא לא יִגְהֶ֥ה מכם את הכאב, כלומר לא יצליח לרפא ולהסיר את הפצע. בסופו של דבר, מלך אנושי לא באמת יכול להושיע ולפתור בעיות אם ה' לא מסכים לכך, ובמיוחד כשהעם ממשיך לעשות מעשים לא טובים במקום לפנות אל ה' ולבקש את עזרתו.