דברי הימים ב, פרק י״ח, פסוק י״ז

מלך ישראל מבקש לבטל את אמינות דברי הנביא באוזני יהושפט. באומרו הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, הוא מזכיר כי כבר התריע מראש על כך שהנביא תמיד מנבא עליו רעות. המלך טוען כי הסיבה לכך שהנביא לֹא־יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם־לְרָע אינה משום שזהו דבר ה', אלא נובעת משנאה אישית שהנביא רוחש כלפיו, ולכן דבריו מונעים ממניע אישי ואינם נבואת אמת.