המלך מזהה כי דברי העידוד של הנביא אינם נבואה כנה, שכן הם לא נפתחו בהכרזה בשם ה'. הוא חושד שהנביא לועג לו או מברך אותו מדעתו האישית, ולכן מבהיר כי השביע אותו כבר פעמים רבות לומר את האמת, באומרו עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ. משום כך הוא תובע מהנביא אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם ה', כלומר שיחדל מאמירת דברים סתמיים או ברכות מליבו, וימסור אך ורק את האמת המוחלטת מאת ה'.
דברי הימים ב, פרק י״ח, פסוק ט״ו
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד־כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּיעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק־אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.