מעמד נבואי פומבי ומרשים מתקיים במרחב הפתוח, בו שני מלכים נוועדים יחד לקראת יציאה לקרב. הפרשנים מסכימים כי המילים אִישׁ עַל־כִּסְאוֹ וכן מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים מציינות שהמלכים ישבו על כיסאות המלכות שלהם כשהם עוטים בגדי מלכות טקסיים. ישיבה זו נועדה לבטא כבוד הדדי, שכן אחאב מלך ישראל ביקש לארח את יהושפט מלך יהודה באווירה נעימה, והם ישבו יחד כשווים זה לצד זה או זה מול זה [ביאור שטיינזלץ].
המפגש נערך בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן, כלומר ברחבה הגדולה והפתוחה של הגורן אשר מוקמה ממש מול פתח שער העיר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מבחינת מסורת הכתיב, המילה בְּגֹרֶן נכתבת חסר, ללא האות וי"ו [מנחת שי].
קיום המעמד מחוץ לחומות העיר טומן בחובו משמעות היסטורית מכרעת להמשך האירועים. [רש"י] מבאר כי הישיבה מחוץ לעיר אפשרה למרגלים מטעם מלך ארם להתקרב ולהאזין לנבואות. אילו המפגש היה מתקיים בתוך העיר, המרגלים היו חוששים להיתפס, אך בשטח הפתוח יכלו להסוות את עצמם בקלות ולטעון כי סטו מדרכם רק בשל הסקרנות שעוררה ההמולה הגדולה וקיבוץ החיילים. בזכות מיקום זה, הצליחו המרגלים לשמוע את נבואת מיכיהו לפיה מלך ישראל עתיד ליפול לבדו במערכה. הם העבירו את המידע למלך ארם, וזהו הרקע לציווי המפורש שנתן מאוחר יותר לחייליו להתרכז בלחימה אך ורק נגד מלך ישראל, מבלי לפגוע בשאר הלוחמים.