הכתוב מדגיש את מעמדו הכלכלי האיתן של יהושפט ואת הברית המשפחתית שכרת עם מלך ישראל. ציון העובדה כי וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב מהווה למעשה חזרה על הנאמר בפרק הקודם. חזרה זו באה ללמד כי למרות שיהושפט השקיע רבות במפעלי בנייה נרחבים ובגיוס חיל גדול, הוא לא ירד מנכסיו ועושרו הרב נותר בעינו [מלבי"ם].
לאחר ביסוס מעמדו, הכתוב מתאר כי יהושפט וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב, כלומר נעשה עמו קרוב משפחה באמצעות קשרי נישואין [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לכך שיהושפט לקח את בתו של אחאב, עתליה, לאישה עבור בנו יהורם. עם זאת, ישנה דעה נוספת המרחיבה קשר זה, וסוברת שיהושפט עצמו נשא לאישה גם את אחותו של אחאב [חומת אנך].