הנביא חושף חזון שמימי נשגב של בית הדין של מעלה, במטרה לאמת את נבואתו ולהזים את החשדות נגדו. הפתיחה במילה לָכֵן נועדה להבהיר לשומעיו כי דבריו אינם נובעים מנגיעה אישית או מסכסוך עמם. הוא מציג בפניהם את מקור הדברים ואת החזון בשלמותו, כדי שיידעו שהאמת עמו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בחזונו הוא מתאר את ה' יוֹשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ, כדמות מלך היושב בהיכלו [ביאור שטיינזלץ]. סביבו ניצבים וְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם, הלוא הם המלאכים [ביאור שטיינזלץ]. באשר לזהותם המדויקת של מלאכים אלו, מובאות שתי מסורות: יש המפרשים כי אלו מלאכי חבלה, ויש הגורסים כי מדובר במלאכי השרת העומדים לפניו [רש"י].
תיאור עמידתם של המלאכים עַל־יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אינו רק תיאור מרחבי, אלא משקף את הדיון המשפטי הנערך בשמיים. המלאכים הניצבים מימין מסמלים את אלו המלמדים זכות, ואילו הניצבים משמאל מסמלים את המלאכים המלמדים חובה [מצודת דוד].