האסטרטגיה הצבאית של צבא ארם משנה את פניה מעימות רחב למשימת התנקשות ממוקדת. הפקודה הניתנת לשרי הרכב ברורה ומופנית כולה לחיסולו של אדם אחד ויחיד בשדה הקרב.
ההוראה לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת משמעה לא תילחמו "עם" [ביאור שטיינזלץ]. מלך ארם מורה לשריו שלא לערוך מלחמה כללית נגד חיילים פשוטים או קצינים בכירים, כלומר הַקָּטֹן אֶת־הַגָּדוֹל, אלא להתמקד במשימה אחת בלבד – חיסולו של אחאב [ביאור שטיינזלץ]. ההתמקדות המוחלטת במטרה זו, כפי שמתבטאת במילים כִּי אִם־אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, מוסברת בכך שלמלך ארם היו מרגלים ששמעו את נבואת מיכיהו. כאשר מיכיהו ניבא את מפלתו של אחאב בפני יהושפט בגורן שער שומרון, המרגלים העבירו את המידע למלך ארם, ובעקבות זאת הוא ציווה למקד את כל הלחימה במלך ישראל בלבד [חומת אנך].
מבחינת נוסח המקרא במילים אֶת־הַקָּטֹן אֶת־הַגָּדוֹל, קיימים הבדלים בין המקורות. בדפוסים ישנים ובכתבי יד מספרד נכתב "ואת הגדול" בתוספת ו"ו החיבור. עם זאת, המסורה קובעת כי פסוק זה נמנה עם הפסוקים שבהם המילה "את" מופיעה ארבע פעמים. זאת בשונה מהפסוק המקביל בספר מלכים, שם נכתב במפורש "את קטן ואת גדול" [מנחת שי].