דברי הימים ב, פרק י״ח, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שמישהו אמר לכם משהו, אבל הרגשתם מיד שהוא לא אומר את כל האמת? זה בדיוק מה שקורה כאן למלך. הוא שומע את הנביא אומר לו דברים טובים ומעודדים, אבל מבין מיד שזו לא נבואה אמיתית. איך הוא ידע? הנביא לא פתח את הדברים שלו במילים הרגילות של נביאים, "כה אמר ה׳". בגלל שחסרות המילים האלה, המלך מתחיל לחשוד. הוא לא בטוח אם הנביא סתם צוחק עליו, או שאולי הוא פשוט מברך אותו מהלב שלו ולא בשם ה׳. המלך דורש ממנו להפסיק עם זה ושואל אותו עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ, כלומר, עוד כמה פעמים, ולא רק פעם אחת או פעמיים, אני צריך להשביע אותך ולבקש ממך לומר לי את האמת? לכן המלך דורש מהנביא אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם ה׳, ומבקש ממנו להפסיק להגיד לו דברים סתמיים, שקרים או ברכות אישיות, אלא למסור לו אך ורק את האמת המוחלטת שמגיעה מאת ה׳.