במעמד השמימי מתנדבת רוח להטעות את המלך אחאב לקראת הקרב, ומצהירה כי תהפוך לרוח, כלומר לפעולת דיבור, שתשמש כרוח שקר בפי כל נביאיו. הרוח תשים בפי הנביאים הבטחת שווא לניצחון, ודווקא צורך זה להטעותם מעיד כי הם היו ביסודם נביאי אמת שניבאו רק את אשר ה' שם בפיהם. ה' מסכים לתוכנית ואומר לרוח תפתה וגם תוכל, כלומר בניגוד לניסיונות פיתוי רגילים שעלולים להתגלות, כאן יהיו לה היכולת והביצוע להצליח באופן מוחלט ואחאב ילך שולל. לבסוף, ה' מזרז את הרוח לצאת לאלתר ולבצע את משימתה באומרו צא ועשה כן.
דברי הימים ב, פרק י״ח, פסוק כ״א
וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ לְר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.