תגובתו של חירם מלך צור לשלמה ניתנת במכתב, מתוך שביעות רצון מהטון הידידותי של שלמה ומהפנייה של שותף כה משמעותי [ביאור שטיינזלץ]. מכתב זה מבטא הכרה בהשגחה האלוהית, והפרשנים מסכימים כי חירם מצהיר שמינויו של שלמה למלוכה נובע ישירות מאהבת ה' לישראל. המילה בְּאַהֲבַת מוסברת בכך שבעבור אהבתו של ה' לעמו, הוא העמיד עליהם את שלמה למלך כדי שיהיה להם לפאר ולעזר [מצודת דוד].
מעבר להצהרה הגלויה ולברכה לה' על כך שנתן לדוד בן חכם, המכתב מקפל בתוכו הבנה של רמיזות דיפלומטיות. בפנייתו המקורית, שלמה נמנע מלבקש במפורש חומרים עבור בניין ארמונו הפרטי, שכן רצה שעיקר שאלתו תתמקד בבניין בית ה'. במקום זאת, הוא רק רמז לכך כאשר האריך בדבריו וכפל את תיאור גודל הבית שהוא בונה. בתשובתו זו, חירם מבהיר לשלמה כי הוא קרא בין השורות והבין היטב את כוונתו הנסתרת לבנות גם בית למלכותו [מלבי"ם].