הכנות הענק לקראת בניין המקדש מגיעות לשיאן, ומצבת כוח האדם העצומה מגויסת וערוכה לתחילת העבודה. פירוט מספר הפועלים המופיע כאן אינו חדש, שכן הוא כבר הוזכר בתחילת הפרק. הפרשנים מסכימים כי החזרה על הנתונים נועדה לגשר על הפסקת הרצף הסיפורי שנוצרה בעקבות תיאור המשא ומתן עם חירם מלך צור. אזכור הפועלים מחדש סומך ומקשר את הנתונים ישירות אל תחילת תיאור הבנייה בפועל המופיע מיד לאחר מכן [רש"י, מצודת דוד]. סגנון זה, שבו הכתוב חוזר על פרטים לאחר קטיעת הרצף כדי לחדש את העניין, מוכר גם ממקומות אחרים במקרא [רש"י].
הפסוק מגדיר את תפקידם של ששת המאות ושלושת האלפים כמְנַצְּחִים. אלו הם מנהלי העבודה הממונים על הפועלים [ביאור שטיינזלץ]. משמעות המילה נגזרת מלשון ניצחון, התגברות ונגישה [מצודת ציון], שכן תפקידם היה לרדות בעם, לדחוק בהם לבצע את המלאכה ולהשגיח שידיהם לא ירפו מן העבודה [מצודת דוד].
באשר למילה לְהַעֲבִ֥יד, קיימת הערת נוסח ולפיה באחד מדפוסי המקרא הודפסה המילה בטעות באות רי"ש, אך המסורת המדויקת והעיקרית בכל שאר הדפוסים היא באות דל"ת, מלשון עבודה [מנחת שי].