דברי הימים ב, פרק ב׳, פסוק ט׳

II Chronicles 2:9Sefaria

וְהִנֵּ֣ה לַֽחֹטְבִ֣ים לְֽכֹרְתֵ֣י הָעֵצִ֡ים נָתַ֩תִּי֩ חִטִּ֨ים ׀ מַכּ֜וֹת לַעֲבָדֶ֗יךָ כֹּרִים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וּשְׂעֹרִ֕ים כֹּרִ֖ים עֶשְׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְיַ֗יִן בַּתִּים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וְשֶׁ֕מֶן בַּתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃ {ס}

שלמה פונה אל חורם מלך צור ומבהיר כי אינו דורש עבודת חינם, אלא בכוונתו לשלם ביד רחבה עבור עבודתם של לַחֹטְבִים, המפורשים מיד לאחר מכן כלְכֹרְתֵי הָעֵצִים. הוא מצהיר נָתַתִּי, פועל שמשמעותו כאן היא עתידית, כלומר אתן לעובדים חִטִּים מַכּוֹת, שהן חיטים כתושות וטחונות, או לחלופין חיטים שנועדו לשמש כמאכל למחייתם. התשלום נמדד במידות נפח קדומות: התבואה נמדדת בכֹּרִים, מידת נפח ליבש המכילה שלושים סאה שהם למעלה ממאתיים ועשרה ליטרים, והמשקאות נמדדים בבַּתִּים, מידת נפח לנוזלים המהווה עשירית ממידת הכור. בניגוד למתואר בספר מלכים שם מוזכר תשלום של חיטים ושמן בלבד שניתן לכלכלת ביתו הפרטי של מלך צור, הוספת השעורים והיין כאן מתארת את השכר והמזון שניתנו ישירות לפועלים עצמם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.