דברי הימים ב, פרק ג׳, פסוק י״ג

נסו לדמיין שאתם עומדים בפתח החדר הכי קדוש במקדש שבנה שלמה המלך, קודש הקודשים, ומולכם מתנשאים שני כרובי ענק מרהיבים. הכרובים האלה לא החליפו את הכרובים הקטנים שעשה משה רבנו במדבר, אלא נוספו עליהם כדי למלא את החדר. הכרובים החדשים היו עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם ממש על רצפת החדר, ולא היו מחוברים למכסה של ארון הברית כמו הכרובים הראשונים. הגוף שלהם היה מוסתר לגמרי מתחת לכנפיים, כך שהם יכלו לעמוד בצורה יציבה. הכנפיים שלהם היו כל כך עצומות, עד שהן היו פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים, כלומר פתוחות לרווחה מקיר לקיר על פני כל רוחב החדר. ארון הברית עמד בדיוק מתחת לכנפיים האלה, שיצרו מעליו סככה גדולה. בניגוד לכרובים של משה שהסתכלו אחד על השני, הכרובים של שלמה היו קצת אחרים. נאמר עליהם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת, כלומר הפנים שלהם הביטו ישר קדימה אל תוך חלל המבנה.