ניסיתם פעם לעמוד באמצע החדר ולפרוש את הידיים לצדדים כדי לגעת בשני הקירות יחד? בדרך כלל החדר רחב מדי, אבל בקודש הקודשים קרה משהו מיוחד. הכרובים שעמדו שם פרשו את הכנפיים שלהם כך שהן כיסו את כל החלל מקיר לקיר. כשהכתוב מזכיר את הכרוב האחד, הכוונה היא בעצם לכרוב השני. כנף אחת שלו, שהאורך שלה היה אמות חמש, נמתחה עד שנגעה בקיר של החדר. באותו הזמן, הכנף האחרת שלו, שגם האורך שלה היה חמש אמות, דבקה לכנף הכרוב האחר, כלומר פשוט נגעה בכנף של הכרוב הראשון שעמד מולו. אם נחשב את זה, נגלה שכל כרוב פרש את כנפיו לאורך של עשר אמות. יחד, הכנפיים של שני הכרובים יצרו רצף ארוך של עשרים אמה, וכך הן מילאו את כל החדר מצד אחד ועד לצד השני.
דברי הימים ב, פרק ג׳, פסוק י״ב
וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.